שמירה על בטיחות מחממי האמבטיה (ועל חמימות האצבעות שלכם)
התקנת מחמם אינפרא-אדום בחדר האמבטיה היא דבר שדורש זהירות רבה, אם לא עושים זאת כראוי. חשבו על זה: יש שם אדי מים תמידיים, טיפות טל, וחשמל – כל אלו במרחב קטן. מכיוון שמים וחשמל הם שילוב מסוכן, חוסר באטימות יכול לגרום לתקלות חשמליות או, גרוע מכך, לשוק חשמלי מסוכן.
הסוד להצלחה הוא בדרך שבה אנו מתמודדים עם החומרים והאטימות.
החומרים הנכונים למטרה זו
אנו מתחילים עם זכוכית קוורץ באיכות גבוהה לשימוש כרכיב החימום. הזכוכית מסוגלת לעמוד בחום, אך היא גם שומרת על חוט הטונגסטן במקום בטוח.
אך יש בעיה: הלחות אוהבת לחדור פנימה. היא יכולה ליצור “שביל” על פני החומרים המבודדים, דבר שעלול לגרום לתקלות. כדי למנוע זאת, אנו משתמשים בציפויים הידרופוביים – המים פשוט נוצרים לטיפות ונופלים מיד.
יש גם את נקודות החיבור. בדרך כלל זהו המקום שבו נוצרות התקלות. אנו נמנעים משימוש בטרמינלים פתוחים, ובמקום זאת משתמשים בראשי חיבור מסוג קרמי או פולימרי בעל עמידות גבוהה לחום. הם שומרים על הבידוד גם כשהחדר חם מאוד.
מניעת חדירת לחות
אי אפשר להסתמך רק על המנורה כדי למנוע חדירת לחות. המארז חייב להיות עמיד. אנו משתמשים במארזים בעלי רמת מגן IPX4 – או גבוהה יותר – כדי להבטיח שהמים לא יחדרו פנימה.
אנו גם משתמשים בחומרי סיליקון לאטימת חיבורי הכבלים, ובצינורות עמידים לחום לכל חיבור. זה מונע את חדירת הלחות פנימה. אם תשתמשו בחיבורים זולים, האדים יהרסו את הבידוד תוך כמה חודשים. זה פשוט לא שווה את הסיכון.
המאבק בין חום לאטימות
יש עם זאת בעיה: ככל שאנו אוטמים את המכשיר יותר, כך יותר חום נשאר בפנים. אם אין זרימת אוויר סביב הרכיבים החשמליים, הם עלולים להיהרס מהחום. זה נקרא “חום יתר”, והוא יכול להרוס את הרכיבים במהירות.
כדי לפתור זאת, אנו מוודאים שלמארז יש מספיק מקום לאוורור, או שאנו מעבירים את הרכיבים החשמליים החוצה מהמכשיר. זו דרך לאזן את המצב, אך זו הדרך היחידה להבטיח שהמחמם יחזיק מעמד שנים רבות, ולא רק שבועות.